לוגו אתר

השקעות במניות בשוק ההון

מדריך מפורט להשקעה במניות – מתאוריה לפרקטיקה
השקעות במניות שוק ההון
19/02/2024

מדריך מפורט להשקעה במניות במקסימום תשואה, מינימום דמי ניהול, טווחי זמן רצויים, השקעות פאסיביות לעומת אקטיביות, תזמון השוק ואיך עושים את כל זה בפועל בקלות ובכמה לחיצות כפתור.

השקעות לטווח ארוך

לפני שמתחילים, נבצע הקדמה הכרחית ונאמר שההחלטה להשקיע במניות צריכה להתקבל קודם כל לאחר חשיבה מעמיקה והפנמה שטווח הזמן של ההשקעה הינו ארוך. כחלק מתכנון פיננסי הוליסטי אנחנו מקבלים החלטה בהתאם למטרות שהצבנו, מה יהיה הסכום שיוקצה לטווח הארוך.

אבל מה זה טווח ארוך? כמה ארוך זה ארוך? כל אחד יגדיר זאת אחרת.  מחקר של Bank of America מצא כי הסבירות להפסד בתקופה של חודש במדד ה S&P500 הינו 38%, בתקופה של שנה – 26%, בתקופה של 5 שנים – 10% ובתקפוה של 10 שנים 6% בלבד. בתקופה של 20 שנים הסיכוי להפסיד לא קיים. כל זאת על פי סטטיסטיקות של המדד בהיסטוריה של 150 שנים אחורה. על זה בין היתר נאמר אחד הפתגמים המצותתים ביותר בעולם ההשקעות ושייך לאנאליסט קנת' פישר שקבע “Time in the market beats timing the market” .

מכאן המסקנה שלי היא שטווח ארוך חייב להיות 10 שנים לפחות, פחות מזה פשוט יהיה לא אחראי כי הסיכוי להפסד גבוה מדי. לכן בתכניות הפיננסיות שלנו אנו ממליצים להקצות הון להשקעה במניות אך ורק לטווח של 10 שנים ומעלה ועדיף כמובן יותר. 

פאסיבי לעומת אקטיבי

מחקר של זוכי פרס נובל יוג'ין פאמה וקנת' פרנץ מ 2010 מצא שרק כ-2% ממנהלי ההשקעות השיגו לאורך זמן תשואה עודפת מעל השוק (מדד ה S&P500) שבכלל הצדיקה את דמי הניהול שלהם. שוב כדי שיהיה מובן, הסיכוי שמנהל ההשקעות שלכם ישיג תשואה עודפת על פני השקעה פאסיבית (לא מנוהלת) הוא 2% בלבד. הסיכוי שמנהל ההשקעות יכשל לעומת המדד הוא 98%. אם כך, המסקנה המתבקשת היא שאין שום סיבה בעולם לתת למישהו לנהל עבורינו את ההשקעות באופן אקטיבי או שננהל אותן באופן אקטיבי בעצמינו כיוון שהסיכוי שלנו או של מנהל ההשקעות להיכשל לעומת המדד הוא כמעט ודאי.

תזמון השוק

הבנו שלא כדאי לנסות להכות את המדד (כלומר להשיג תשואה עודפת על פני תשואת המדד) אבל נשאלת השאלה מתי כדאי להיכנס? כמו שהניסיון לבחור מניות שישיגו תשואה עודפת על המדד נועד לכישלון כמעט ודאי, כך גם הניסיון לתזמן את מועד הכניסה צפוי בסבירות גבוהה להיכשל. "תאוריית השוק היעיל" של זוכה פרס נובל לכלכלה יוג'ין פאמה גורסת כי "השוק" (כלל הסוחרים – הקונים והמוכרים) מעדכן כל הזמן את מחירי המניות בהתאם למידע הזמין ולציפיות העתיד. ככל ולא קיים לאף אחד מידע פנים (מסחר בשוק ההון בעקבות מידע פנים הוא אסור בחוק והעונש עליו כבד), השוק מגלם תמיד בכל רגע נתון את כל המשתנים המשפיעים על מחירי כל המניות ואף אחד לא יכול לחזות את מה שיהיה בעתיד, לא בדקה הקרובה, לא מחר ולא בעוד שנה עם אף מניה. מכאן שניסיון לתזמן את השוק נועד גם הוא לכישלון. ניהול השקעות אקטיבי הוא בבסיסו ניסיון למצוא סוסים מנצחים וכן לתזמן את השוק ומכאן ניתן להבין את המשמעות המלאה של המשפט של קנת' פישר: “Time in the market beats timing the market”.

בנינו תכנית, ביצענו הקצאת נכסים ואנחנו מעוניינים להתחיל להשקיע. מתי נלחץ על כפתור ה"קניה"? התשובה הטכנית היא "היום" כיוון שראינו שהסיכוי להפסד בשוק ביום מסויים הוא 46%, כלומר הסיכוי להרוויח הוא 54% בתוחלת התשובה היא תמיד "היום" אבל כיוון שאנחנו בני אדם ובני אדם אינם רציונליים, כך מצאו דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה ועמוס טברסקי ב 1979 כשפרסמו את "תורת הערך" רצוי בשביל השקט הנפשי לקנות במנות קבועות לאורך זמן. נניח נרצה להשקיע 500,000 ש"ח, במקום להשקיע אותם בפעולה אחת ביום מסויים, ברגע מסויים (שזו הפעולה הרציונאלית), ניתן לקבל החלטה (לא רציונלית אבל מובנת רגשית) על 5 ימים קבועים מראש במהלך 5 חודשים בהם נשקיע בכל יום 100,000 ש"ח בלבד. כך, אם המדד שהשקענו בו עלה או ירד במהלך תקופת ההשקעה אנחנו לא עצובים ולא שמחים, כי כל פעם רק חלק מההשקעה נכנס וחלק חיכה בחוץ וניצל מהירידות או פספס את העליות. חשוב ביותר להחליט על יום ושעה קבועים ולא להתפתות לניסיון לתזמן את השוק, אחרת נאבד את היתרון של המשקיע הפאסיבי ונהפוך להיות אקטיביים.

בוחרים מדד

החלטנו שאנחנו רוצים לבצע השקעה פאסיבית אבל בעצם בחירת המדד יש פעולה אקטיבית כיוון שישנם עשרות, אם לא מאות מדדים אז איך נוכל לבחור את המדד המנצח או הנכון מבלי לקבל החלטה אקטיבית? לבעיה הזו אין באמת פתרון אבל אפשר להתמקד ובכך להפוך את הבחירה ל 80% פאסיבית.

רוב המחקרים על ביצועי מדדים שנעשו בעולם היו על ה S&P500 כיוון שזה המדד הכי פופולארי וגם כי הוא אמריקאי ונכון להיום ארה"ב היא מובילת השוק העולמי ומהווה כ 60% ממנו. אבל ישנם מדדי מניות רבים אחרים, כאלו שמכילים בתוכם מניות אך ורק מאירופה או אך ורק משווקים מתפתחים וכאלו שמכילים רק סקטורים מסויימים כגון טכנולוגיה, ביומד, נפט וגז, בנקים ועוד. אז איך נבחר את המדד אליו אנחנו רוצים להיצמד? אם נבחר מדד סקטוריאלי או מדד גאוגרפי זה כאילו שקיבלנו החלטה אקטיבית "להמר" על סקטור מסויים או על מדינה מסויימת. מכאן המסקנה היא שבחירה פאסיבית תהיה כזאת שלוקחת פיזור רחב עד כמה שניתן של כל הסקטורים, כל הגאוגרפיות וכל המטבעות ובכך אנחנו לא מהמרים על שום דבר. כעת נשאלת השאלה מה המשקל שיש לתת לכל סקטור ולכל מדינה וגם כאן, כל החלטה שנעשה תהיה אקטיבית ולא פאסיבית, הדרך היחידה להתגבר על כך היא לתת לכל דבר את המשקל שלו בכלכלה העולמית. אפשר להסכים ואפשר שלא אבל זו הבחירה שלי והיא אקטיבית במודע.

פסקה אחת על ישראל. הכלכלה הישראלית מהווה 0.2% מהכלכלה העולמית. 0.2 אחוז! לכן אין שום סיבה בעולם שנרצה לתת משקל יתר לישראל לעומת כלכלות אחרות בעולם. כל חשיבה לתת משקל יתר נובעת מחוסר רציונליות ומהטיה שנובעת מהיותנו ישראלים, או חיים בישראל או מציונות או משלל סיבות אחרות שבינן לבין השקעות לא קיים שום קשר. לכן מדדי מניות ישראלים כגון ת"א 125 או לא עלינו מדדים ישראליים סקטוריאלים כגון ת"א בנקים או נפט וגז הם מחוץ למשחק לחלוטין. 

כעת משהבנו שעדיף להשקיע במדדי מניות כמה שיותר רחבים, מפוזרים סקטוריאלית, גאוגרפית ומטבעית ניגש לאפשרויות העומדות בפנינו. אתן כאן רק שלוש דוגמאות שהן לדעתי הטובות ביותר. ניתן גם לקנות ישירות מדדים על סקטורים וגאורפיות ובכך להוזיל במעט מאד את דמי הניהול אך בראייתי זה בטל בשישים ולא שווה את ההתעסקות, בטח שלא עבור המשקיע הפאסיבי. אם כך, להלן הרשימה של שלושת המדדים המפוזרים ביותר מהמפוזר ביותר להכי פחות:

  1. MSCI ACWI בחלוקה הבאה: 60% ארה"ב, 11% אירופה, 5% יפן,  3% סין, 21% שאר העולם כולל שווקים מתפתחים.
  2. MSCI WORLD בחלוקה הבאה: 67% ארה"ב, 15% אירופה, 6% יפן, 13% שאר העולם ללא שווקים מתפתחים.
  3. S&P500 הינו 100% ארה"ב. אמנם מדובר אך ורק בחברות אשר התאגדו בארה"ב אך רובן ככולן חברות גלובליות אשר מוכרות בכל העולם וחשופות לשוק העולמי.

איך קונים מדד

הבנו מדוע להשקיע במדד מניות רחב ומפוזר ולמדנו גם על מדדים שונים אבל איך משקיעים במדד? מדד מניות הוא בעצם אוסף של מניות במשקלים שונים, לדוגמה המשקל של חברת Apple במדד ה MSCI ACWI נכון לכתיבת שורות אלו הוא 4.51% ושל Microsoft הינו 4.03%. נניח שהקצינו 100,000 דולר כחלק מהקצאת הנכסים שלנו להשקעה במדד, האם נכון יהיה לקנות מניות של Apple בסכום של 4,510 דולר, של מיקרוסופט בסכום של 4,003 דולר וכך ב 2,472 חברות נוספות לפי משקלן? ברור שזה חסר היגיון מכמה טעמים:

  1. זה בלתי אפשרי כיוון שישנו מינימום מסויים לרכישה וחלק מהמניות יצטרכו להירכש בסכומים של סנטים בודדים, לכן טכנית הדבר אינו אפשרי.
  2. המשקלים של החברות מתעדכנים על בסיס חודשי כיוון ששווי החברות משתנה. הדבר יאלץ אותנו לקנות ולמכור בתדירות גבוהה כדי לבצע איזונים. בקיצור לא אפשרי.
  3. עמלות הקניה והמכירה שנשלם וכן המיסים שנשלם על הרווחים יובילו לכך שההשקעה תהפוך להרבה פחות כדאית.

על מנת להתגבר על הסירבול היקר וחסר ההיתכנות הזה הוקמו מוצרים שמחקים את המדד עבורינו המשקיעים מבלי שנצטרך לעשות זאת בעצמינו. המוצר הוא בעצם קרן נאמנות שכל מטרתה לחקות את המדד. קרן נאמנות טובה מחקה את המדד באופן מיטבי כך אם בשנה מסויימת קרן אחת השיגה את תשואת המדד ואחרת תשואה עודפת על תשואת המדד, זו העודפת פחות טובה כיוון שהיא לא הצליחה לפגוע ואנחנו פחות יכולים לסמוך על מנהלי הקרן שיצליחו לפגוע גם בעתיד. קרן נאמנות מחקה מדדים נקראת קרן סל או קרן מחקה. אין ממש הבדל בין קרנות סל לקרנות מחקות פרט לכך שקרנות סל נסחרות במהלך יום המסחר וקרנות מחקות רק לאחר שעות המסחר הרציף. אם התבלבלתם מהמשפט האחרון, תמחקו אותו. זה לא באמת משנה. מה שחשוב הוא שתזכרו שיש קרנות סל מחקות וקרנות מחקות, שני הסוגים טובים באותה מידה. אנחנו נתמקד בקרנות הסל – מדוע – המשיכו לקרוא.

מדוע קרן סל וכיצד לבחור את קרן הסל 

ישנם שלושה סוגים של קרנות סל מחקות או קרנות מחקות. ישראליות, אמריקאיות ואיריות. המדינה מסמלת את המקום בו התאגדה הקרן. יש לכך השלכות משפטיות ומיסוייות.

קרנות ישראליות – לרוב דמי הניהול שלהן יהיו הגבוהים ביותר מבין שלוש האפשרויות. ישנם מקרים של קרנות חדשות שבחודשים או אפילו בשנים הראשונות מציגות דמי ניהול נמוכים מאד ומפתים אך לאחר תקופה מעלות את דמי הניהול כאשר אנחנו כבר נמצאים ברווח כזה שלא כדאי לנו לממש ולקנות קרן אחרת. בנוסף, מיסוי הדיבידנדים אינו מיטבי בקרנות ישראליות (בלשון המעטה). כאשר חברה שבה אנחנו משקיעים דרך הקרן (נניח Mc’donalds) מחלקת דיבידנד, המס על הדיבידנד יהיה 25% כך שהסכום שהקרן תשקיע בעצמה לאחר מס יהיה רק 75%. לאורך זמן אנחנו צופים לאבד בממוצע תשואה של כ 0.6% כל שנה. בנוסף, קרן סל ישראלית לא מתאימה למשקיעים אמריקאים כיוון שנחשב PFIC. הסבר קצר בהמשך.

קרנות אמריקאיות – דמי הניהול הנמוכים ביותר – יתרון. החיסרון העיקרי הוא שקרנות אמריקאיות מחוייבות לחלק את הדיבידנדים שהן מקבלות ואסור להן להשקיע אותם מחדש. מכאן שאנחנו נקבל דיבידנד לחשבון לאחר ניכוי מס במקור של 25% וגם אם נשקיע אותו מחדש זה יהיה רק 75% מהסכום שחולק כך שלאורך זמן נאבד תשואה – אובדן תשואה של 0.6% בשנה מה גם שזה הופך את ההשקעה לפחות פאסיבית בהיבט הניהולי שלה. בנוסף, החיסרון העיקרי בקרנות האמריקאיות הוא חשיפה למס עיזבון בגובה 40% שיגבה מיורשיכם מתוך סך התיק ולא רק מהרווח (במידה וסה"כ שווי התיק מעל 60,000 דולר). סיבה זו לבדה מספיקה כדי להניא אותנו מלהשקיע בקרנות סל אמריקאיות. שימו לב – מדובר במס שיחול על תושבי חוץ בלבד, כלומר מי שאין לו אזרחות או אשרת שהייה אמריקאית. חיסרון נוסף הוא שרווח ההון ממוסה בניטרול הצמדה לדולר ולא למדד המחירים לצרכן. לאלו שיש אזרחות אמריקאית, מס העיזבון חל רק מסכומים גבוהים הרבה יותר ולכן עדיף לאמריקאים, בנוסף האמריקאים שביניכם כבר בטח יודעים מה המשמעות של PFIC ואם לא, חובה עליכם להתעמק בנושא כיוון שהמיסוי על PFIC הוא כבד ביותר. השקעה בקרנות אמריקאיות איננה נחשבת כ PFIC ולכן זהו הפתרון היחיד האפשרי לאזרחים אמריקאים.

קרנות איריות – דמי הניהול  לרוב זולים יותר מקרנות ישראליות ועם השנים ההיסטוריה הוכיחה שהם רק הולכים ויורדים. מיסוי דיבידנדים של 8%-15% בלבד מה שמוביל לפגיעה בתשואה השנתית של 0.25% בלבד. רווח הון ממוסה בניטרול הצמדה למדד המחירים לצרכן ולא לדולר, לכן עדיף. משקיעים בעלי אזרחות אמריקאית חשופים למס בגין השקעה ב PFIC. קרנות איריות הן קרנות חוץ והרבה מהן נסחרות בבורסה בישראל בשקלים. חשוב לזכור – המסחר הוא בשקלים אבל החשיפה המטבעית היא 100% למט"ח. אין כאן חשיפה שקלית, השקל הוא רק מטבע המסחר.

לסיכום – אם אתם בעלי אזרחות אמריקאית, כדאי מאד להשקיע אך ורק בקרנות אמריקאיות. אם לא, מאד לא כדאי להשקיע בקרנות אמריקאיות בגלל החשיפה למס עיזבון. היתרונות של קרנות איריות על ישראליות עולים בכל פרמטר: דמי ניהול ומיסוי דיבידנדים. יחד, צפויה תשואה עודפת של קרנות איריות על ישראליות של בין 0.5% ל 1% בשנה. כדי להבין את המשמעות, קחו לדוגמה 100,000 ש"ח שיושקעו ל 30 שנה בתשואת שוק של 7% – מדובר בהפרש ברווח של בין 100,000 ל 200,000 ש"ח.

פרקטיקה

אז הבנו – טווח ארוך, פאסיבי, מדד מניות רחב, קרן סל אירית (למי שאיננו אזרח אמריקאי) או קרן סל אמריקאית (מי שכן אזרח אמריקאי). אבל איך עושים זאת בפועל?

קודם כל צריך לבחור פלטפורמה למסחר. ניתן לעשות זאת דרך הבנק אבל לרוב הבנק יגבה דמי ניהול יקרים יותר ועמלות קניה/מכירה יקרות יותר מאשר אם נעשה זאת דרך חשבון מסחר עצמאי בבית השקעות. אצלינו ניתן למצוא את התנאים הטובים ביותר לפתיחת חשבון מסחר, לצורך כך צרו קשר.

לאחר שפתחנו חשבון מסחר, נרצה לקנות קרן סל אירית שעוקבת אחרי המדד שבחרנו. באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב תחת "קרנות חוץ נסחרות" תמצאו את כל האפשרויות, קרנות איריות הן אלו שבשם שלהם כתוב בין היתר UCITS, כמו כן, שם הקרן נושא גם את שם המדד אחריו היא עוקבת. תתכן יותר מאפשרות אחת לקרן אירית עבור כל מדד, הקרנות השונות שייכות למנפיקים שונים אשר ההבדלים ביניהם זניחים. ניתן להיכנס לעמוד הקרן של כל אחת מהאפשרויות וללמוד על ההבדלים. לא ארחיב כאן כיוון שזה באמת חסר משמעות לדעתי – מאמרים שלמים ואינספור פוסטים נכתבו בנושא שניתן למצות אותו בשתי מילים – בטל בשישים.

לאחר שבחרנו את הקרן הרצויה, מחפשים אותה לפי המספר שלה בחשבון המסחר שלנו, מוצאים ומוודאים לפי השם שאכן מדובר בקרן שחיפשנו ומבצעים קניה. נשמח ללוות אתכם בעת הקניה בפעם הראשונה בכדי להפיג את החשש ולוודא שהכל מבוצע כשורה. מוזמנים ליצור קשר.

סיכום

השקעות במניות בשוק ההון הינם לטווח ארוך בלבד ומבוצעים רק לאחר ששקלנו את כל השיקולים, כולל כיצד ואיזה פעולה נבצע כאשר יהיו ירידות בשווקים (רמז – לא מבצעים שום פעולה). משקיבלנו החלטה לבצע השקעה במניות הדרך היעילה ביותר והתנודתית פחות תהיה להשקיע באופן עצמאי בקרנות סל (איריות או אמריקאיות – ראו לעיל) עוקבות מדדי מניות באופן פאסיבי. כך נחסוך בדמי ניהול, נחסוך בעלויות קניה ומכירה וננצח בתשואה את הרוב המוחלט של מנהלי ההשקעות.

האמור במאמר זה אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ/שיווק פנסיוני ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.