לוגו אתר

כיצד נתכונן ליום שחור?

במאמר זה נסקור את החשיבות של יעוד חלק מסוים מההון לחירום, כיצד עושים זאת נכון?
קרן חירום
05/11/2023

כיצד נתכונן ליום שחור? על "קרן חירום" אבל לא רק

כל תכנון פיננסי שאני מבצע עבור כל משפחה או יחידים יכלול תמיד קרן חירום.

במאמר זה נסקור את החשיבות של יעוד חלק מסוים מההון לחירום, כיצד עושים זאת נכון ולא פחות חשוב מכך – פעולות נוספות שעלינו לבצע כחלק מהתכנון הפיננסי כדי להבטיח התנהלות תקינה בחירום. נלמד על קרן חירום, על ביטוחים ועל המענה שנותן לנו תכנון פיננסי גם במצבי חירום ולא רק בשגרה.

נתחיל מהבסיס – קרן חירום כשמה כן היא – מיועדת בעיקר לחירום בעקבות מצבים אישיים, משפחתיים או אירועים לאומיים אך לא רק. פיטורין, מחלה, אובדן, מלחמה, רעידת אדמה – כל אלו הן דוגמאות, לא עלינו, של אירועים חיצוניים אשר עלולים לקרות ואין לנו השפעה עליהם. בקרות אירוע כזה נצטרך בטווח הקצר הון ברמת נזילות גבוהה כדי לממן את השוטף שכן כ 70% מההוצאות שלנו הן קבועות ולא ניתנות לשינוי.

בנוסף, אני רואה בקרן החירום סוג של כרית ביטחון נפשית בעזרתה נוכל יותר בקלות לחיות את החיים כפי שאנחנו רוצים מבלי לחשוש מהשלכות של דברים יזומים שאנחנו רוצים לעשות. לדוגמה, אנחנו מאמינים שאנחנו שווים יותר בעבודה ורוצים לבקש העלאה, אנחנו מפחדים שהבוס לא יאהב את הבקשה והדבר יוביל בדרך זו או אחרת לסיום ההעסקה.

הידיעה שיש לנו קרן חירום מאפשרת לנו ריגשית את לקיחת הסיכון המחושב ונותנת לנו עוד אומץ לבצע את המהלך. דוגמה נוספת יכולה להיות התחלה של עסק קטן מהצד לצורך יצירת הכנסה נוספת, ברגע שיש לנו את קרן החירום אנחנו יכולים לאפשר לעצמינו לקחת קצת יותר סיכונים בעסק החדש כיוון שאנחנו יודעים שבמקרה הכי גרוע אם זה לא יצלח, יש לנו כרית ביטחון לנחיתה רכה.

הבנו את החשיבות הקריטית של קרן חירום המיועדת גם לחירום וגם ככרית ביטחון בשוטף וכעת נדון בסכום שיש להקצות עבורה. כאן הדעות מגוונות בין שמרנים יותר לשמרנים פחות. או במילים אחרות אלו שפחות אוהבים סיכון לאלו שיותר.

הסכום המינימלי ביותר שאני ממליץ לשמור כקרן חירום הינו שווי נטו של שכר עבור שני חודשי עבודה של בן/בת הזוג בעלי השכר הגבוה, המלצה זו טובה עבור אלו שהם אוהבי סיכון ומרגישים מאד בטוח במקום עבודתם. לאלו המרגישים פחות בטוחים במקום עבודתם או שיותר שונאים סיכונים, מומלץ על קרן חירום בגובה של עד שישה חודשי עבודה של בן/בת הזוג בעלי השכר הגבוה.

יש לזכור כי הסבירות הגבוהה ביותר לשימוש בקרן החירום הינה בעקבות אבדן מקום העבודה אך ישנן סיבות רבות כפי שציינתי לעיל אשר יובילו לשימוש בקרן החירום ולכן לא נכון להתיחס אך ורק לשכר. כמובן שבמקרה של עזיבת מקום עבודה (מרצון או שלא)  תתכן ברוב המקרים ובתנאים מסוימים זכאות לדמי אבטלה, אך מדובר ברוב המוחלט של המקרים בפיצוי חלקי, במיוחד כאשר מדובר בבעלי שכר גבוה (מעל הממוצע במשק).

כעת נדון באפשרויות ההשקעה של קרן החירום. כיצד נשמור על ערך הכסף ונשאיר אותו נזיל ליום פקודה. קודם כל יש להבין שההשקעה חייבת להיות במטבע בו אנו חיים (קרי שקל חדש) כיוון שהשקעת הקרן במטבע חוץ חושפת אותה לתנודתיות גבוהה ולמצב של חוסר ודאות אשר ממנה נרצה להימנע לחלוטין. השקעה שקלית במינימום סיכון ניתן לבצע באחת מארבע אפשרויות:

  • פקדון בנקאי – פקדון שבועי/חודשי כדי לקבל רמת נזילות גבוהה ייתן לנו את התשואה הנמוכה ביותר מבין שלוש האפשרויות אך מצד שני הוא הכי פחות תנודתי כיוון שאינו סחיר ואנחנו יודעים בדיוק מה הסכום שנקבל בסוף כל תקופה (שבוע/חודש). המיסוי הינו 15% נומינלי (ללא התחשבות באינפלציה).
  • מלווה קצר מועד (מק"מ) של בנק ישראל – מונפק אחת לחודש (או פחות) על ידי בנק ישראל לתקופה של שנה ונסחר בבורסה כך שניתן לקנות/למכור בכל רגע. מונפק תמיד בריבית בנק ישראל כך שמשקף תשואה גבוהה יותר משמעותית מפקדון בנקאי וכן נזיל, אך הסחירות שלו עלולה לייצר תנודתיות אשר יכולה לנבוע מחששות המשקיעים לגבי המשק בישראל והאיתנות של בנק ישראל וכן מצפי השינוי בריבית. עם זאת, מדובר כמעט תמיד בתנודתיות נמוכה, כמו כן, במידה ונחזיק במק"מ עד למועד הפירעון נקבל תשואה מובטחת. המיסוי הינו 15% נומינלי (ללא התחשבות באינפלציה).
  • אגרת חוב (אג"ח) ממשלתית – מונפקת על ידי ממשלת ישראל ובכך מאד דומה למק"מ מבחינת כל הפרמטרים אך נחשב מעט מסוכן יותר כיוון שממשלת ישראל תאורטית יכולה להגיע למצב של חדלות פירעון ואילו בנק ישראל שהוא גוף בלתי תלוי יכול תמיד להדפיס כסף ובכך להחזיר את החוב שלו. התשואה על אג"ח ממשלתית תהיה גבוהה מעט ממק"מ כדי לשקף את הסיכון. חשוב לזכור שבמידה והחלטנו להשקיע באפיק זה, נעדיף לקנות אג"חים אשר מועד הפרעון שלהם אינו עולה על שנה, כיוון שככל שמשך החיים הממוצע (מח"מ) של האג"ח גבוה יותר כך היא תהיה יותר תנודתית. המיסוי הינו 25% על הרווח הריאלי (בניטרול אינפלציה).
  • קרן כספית – מדובר בקרן נאמנות אשר נקבע על ידי מנהל הקרן כי תשקיע אך ורק בפקדונות בנקאיים, מק"מ בנק ישראל ואג"ח ממשלת ישראל. מדובר בהשקעה נזילה ברמה יומית אשר נסחרת מחוץ לשעות המסחר (קונים ומוכרים "נפגשים" כל יום בשעה 15:00) ואת ביצוע פעולת הקניה/מכירה ניתן לראות בחשבון הבנק או בחשבון המסחר ביום למחרת. מדובר בטוב (וברע) שמכל העולמות. קרן כספית תשאף לתשואה בגובה ריבית בנק ישראל, לרוב לאור דמי ניהול (זניחים) שיש בקרן, התשואה מעט נמוכה יותר מריבית בנק ישראל. המיסוי הינו 25% על הרווח הריאלי (בניטרול אינפלציה).

תהליך התכנון הפיננסי כפי שצוין בתחילת המאמר כולל בחלקו התיחסות לקרן החירום עליה דנו עד כה. בנוסף, התכנון הפיננסי מעצם היותו נותן מענה למצבי חירום בשני היבטים נוספים:

  1. מעטפת ביטוחית לכל המשפחה
  2. השקעות מוגדרות מראש לפי מפת דרכים

כחלק מהתהליך אנו בודקים את ביטוחי הבריאות וביטוחי החיים של בני המשפחה ומוודאים כי הם תואמים למצב הבריאותי של כל אחד ואחת וכן שהם מכסים כל מה שצריך במקרה פטירה. כך אנו יכולים להיות בטוחים שלא נצטרך להשתמש בקרן החירום במצבי קיצון כיוון שאנחנו מכוסים בדרכים אחרות. 

השקעות לפי מפת דרכים ברורה – ליבת התכנון הפיננסי הינה ביצוע השקעות בהתאם ליעדים שלנו בחיים ולמטרות שהצבנו לעצמינו. מרגע שסיימנו תהליך של תכנון פיננסי מלא ואובייקטיבי, למדנו על סוגי ההשקעות השונות, על הסיכונים של כל השקעה ולא רק על הסיכויים וקיבלנו כלים שעזרו לנו לקבל החלטות לגבי ההשקעות שלנו מתוך ידע, אנחנו יכולים (עד כמה שאפשר) להיות רגועים שגם בקרות מקרה חירום, ההשקעות שלנו ממשיכות לעבוד לפי התכנית ונהיה פחות פזיזים לבצע שינויים אשר יעלו לנו ביוקר בעתיד. ככל שנעמיק את הידע שלנו וככל שתהיה לנו תכנית מסודרת, כך נפעל לפיה גם בעיתות משבר ונמנע מטעויות.

מזומנות ומוזמנים להתייעץ תמיד בכל נושא פיננסי. ליצירת קשר. 

האמור במאמר זה אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ/שיווק פנסיוני ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.