לוגו אתר

סוגי השקעות אלטרנטיביות

אילו סוגי השקעות אלטרנטיביות קיימים, האם כדאי וכיצד ניתן לשלב אותן בתיק ההשקעות
סוגי השקעות אלטרנטיביות
30/07/2023

אילו סוגי השקעות אלטרנטיביות קיימים?

וגם – מה הן השקעות אלטרנטיביות, מדוע מומלץ להיזהר, מדוע כדאי כן לשלב אותן בתיק שלנו וכיצד נעשה זאת נכון?

במאמר הקודם כתבנו על פיזור ועל החשיבות הקריטית שלו בתיקי ההשקעות שלכם. במאמרים הבאים נצלול לתוך סוגים שונים של השקעות שאנחנו ממליצים לבצע כחלק מהפיזור של התיק ונתחיל מהתחום הכי פחות מוכר שנקרא סוגי השקעות אלטרנטיביות.

הגדרה – השקעה אלטרנטיבית היא כל השקעה שנעשית מחוץ לשוק ההון, כלומר אלטרנטיבה לשוק ההון. זה בעצם שם קוד לכמעט כל השקעה שאתם יכולים לחשוב עליה שלא נסחרת בשוק ההון. מזומן, פקדון, הלוואות פרטיות (לאנשים), הלוואות חברתיות (לאנשים או לעסקים), הלוואות לפרויקטים של תשתיות לאומיות או ציבוריות, הלוואות לפרויקטים של התחדשות עירונית, השקעה בהון של חברות פרטיות, נדל"ן למגורים (כן – הדירה שלכם זו השקעה אלטרנטיבית), קרקע חקלאית המיועדת להפשרה, נדל"ן מסחרי, נדל"ן יזמי, נדל"ן למגורים כגון נכס בודד (Single Family), נדל"ן למגורים שיתופי (Multi Family), השקעה במרכזים לוגיסטים ועוד ועוד ועוד.

מדוע להיזהר – חברות הנסחרות בשוק ההון או שאגרות החוב שלהן (הלוואותיהן) נסחרות בשוק ההון מחוייבות בשני דברים עיקריים:

  1. תשקיף (הצעה) לפני הנפקה – טרם הנפקת מניות לראשונה בבורסה (IPO) או טרם הנפקת אגרת חוב בבורסה, מחוייבת החברה המנפיקה לפרסם דבר שנקרא תשקיף לציבור. בתשקיף, החברה מחוייבת לפרט בין היתר גם פרטים על עצמה כגון הרכב הדירקטוריון, נושאי משרה, עובדים בכירים, דוחות כספיים שנה אחורה, שיעבודים וערבויות. בנוסף, התשקיף עובר בדיקה של הרשות המקומית המוסמכת לאשר את התשקיף או לדחות אותו. בארץ – הרשות לניירות ערך, בארה"ב ה SEC, בגרמניה BaFin. המשותף לכולן – תפקידן העיקרי הוא להגן על המשקיעים ובכך לתרום ליצירת שוק הוגן ותחרותי. קפיטליזם במיטבו. 
  2. דוח כספי תקופתי – לאחר שהשקענו בניירות הערך, מחוייבת החברה לפרסם דוח כספי רבעוני ושנתי ובו מוצג המאזן, דוח רווח והפסד תקופתי, באורים, גורמי סיכון ועוד. כך אנו הציבור יכולים להתעדכן במצב הכספי של החברה אשר אמורים לעזור לנו לקבל החלטות מושכלות האם כדאי לנו להשקיע בניירות הערך שלה או שלא. כמו כן, דוחות אלו מבוקרים על ידי רו"ח חיצוני ומדי פעם נדגמים לבדיקה גם של הרשויות אותן ציינתי.

השקעות אלטרנטיביות כיוון שאינן נסחרות בשוק ההון, ברובן אינן מפוקחות. רוב הכלים שציינתי לעיל אשר עומדים כעזר עבור המשקיעים בחברות ציבוריות אינם עומדים בהשקעות אלטרנטיביות. פרסום תשקיף לציבור מגיע עם עלות לא מבוטלת – יועצים, רואי חשבון, עורכי דין, הכנת התשקיף עצמה, תשלום לרשויות ומעל הכל – השקיפות. אלו הם אוסף של גורמים אשר מביאים חברות להעדיף משקיעים פרטיים מחוץ לשוק ההון. 

עכשיו משהבנו את המניע של חברות לגייס הון או חוב מחוץ לשוק ההון, נכניס למשוואה את הרצון שלנו המשקיעים לפגוש השקעות איכותיות. רשות ניירות ערך באמצעות המחוקק באה להגן עלינו המשקיעים מלבצע השקעות לא טובות. הדבר נעשה על ידי כך שחברה אשר מעוניינת לגייס מחוץ לשוק ההון יכולה לעשות זאת ללא תשקיף אך ורק אם תעשה זאת מ"משקיעים מסווגים" ו/או מעד 35 משקיעים שאינם מסווגים. בכדי להיחשב משקיע מסווג צריך לעמוד באחד משלושה תנאים:

  1. השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על כ 8.4 מיליון ש”ח או;
  2. ההכנסה עולה על כ 1.3 מיליון ש”ח ליחיד או 1.9 מיליון ש"ח לתא משפחתי בכל אחת מהשנים בשנתיים האחרונות או;
  3. השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלות התא המשפחתי עולה על כ 5.2 מיליון ש”ח וגם;
  4. ההכנסה עולה על כ 0.6 מיליון ש”ח ליחיד או 0.9 מיליון ש"ח לתא משפחתי בכל אחת מהשנים בשנתיים האחרונות.

קצת מסובך, אז לצורך הדיון בואו נפשט את זה. נניח כי כדי להיות משקיע מסווג צריך להחזיק הון נזיל של 8.4 מיליון ש"ח. כמה אנשים אתם מכירים שמחזיקים בהון כזה? אפילו אנשים אמידים מאד שברשותם הרבה נכסים לא בהכרח מחזיקים סכומים כאלו נזילים. מדובר בפלח מאד מאד צר באוכלוסיה כאשר כל היתר צריכים להתחרות על 35 מקומות בכל השקעה. יתר על כן, גוף אשר מחפש משקיעים והציע לאדם שאיננו כשיר לבצע השקעה "שרף" ניצע, כלומר גם אם אותו אדם השקיע וגם אם לא, מניין הניצעים פחת מ 35 ל 34. כך תאורטית ניתן להגיע למצב שמתוך 35 ניצעים השקיעו נניח רק 5. מכאן אנו למדים כי הסיכוי של משקיע שאיננו כשיר להיכנס למעגל המשקיעים נמוך עוד יותר כי הוא לא מתחרה על 35 מקומות אלא על פחות (תלוי בכמות הניצעים ש"נשרפו").

המסקנה המתבקשת של גופי ההשקעות מתהליך הניצעות הינה שפשוט לא שווה להתעסק עם זה. נדרשת הרבה עבודה ונדרש המון מאמץ כדי להביא מספר קטן של משקיעים שכל אחד מהם הוא קטן בפני עצמו. לכן קרנות ההשקעות האלטרנטיביות הגדולות והאיכותיות, אלו שיש להן ביקוש רב, בכלל לא יציעו אפשרות כניסה למשקיעים שאינם מסווגים. מכאן דרכו של המשקיע ה"רגיל", הלא מסווג סלולה היישר אל השקעות אלטרנטיביות מדרג ב' ומטה וכאלה יש בלי סוף. מספיק לראות את הפרסומות שקופצות לנו השכם והערב כדי להבין למה אני מתכוון.

סיכון נוסף של השקעות אלטרנטיביות הינו פיזור נמוך או חוסר פיזור. בעיקרון ישנה אפשרות להתגבר על בעיית כרטיס הכניסה להשקעות איכותיות על ידי כך שתתאגדו כמה משקיעים לא כשירים יחדיו תחת כרטיס כניסה אחד. ישנם בתי השקעות שעושים זאת וזה עובד נהדר אבל כרטיסי הכניסה הם נדירים. לעיתים נוצרות הזדמנויות ואנחנו יכולים להפנות אתכם בשמחה לאותם גופים אשר באפשרותם להנגיש השקעות מאד איכותיות. הבעיה העיקרית הינה חוסר הפיזור. כרטיס הכניסה למשקיע הבודד הוא בדרך כלל לפחות 250 אלפי דולר כלומר כמעט מיליון ש"ח, כאשר אותו סכום שהוא בהכרח גדול למשקיע שאיננו מסווג נמצא בהשקעה בודדת, טובה ככל שתהיה מדובר בסיכון גבוה בגלל חוסר הפיזור.

חשוב לזכור – פיזור הוא הדבר החשוב ביותר בניהול סיכונים. אצלינו ב Objective נשאף עד כמה שאפשר לפזר את ההשקעות של לקוחותינו על פני סוגים, שווקים ומטבעות שונים בכדי להגיע לתשואת תיק מקסימלית במינימום סיכון. השקעות אלטרנטיביות יכנסו לתיק כחלק מאותו פיזור בין סוגי ההשקעות. לעולם לא נמליץ ללקוחות להשקיע יותר מממחצית מהונם באלטרנטיבי אלא אם זה מתאים לפרופיל הסיכון של הלקוח.

אם דילגתם ישר לסוף אתם מתבקשים לעלות ולקרוא מהתחלה. המאמר הזה חשוב מאד להבנה שלכם כיצד העולם האלטרנטיבי מתנהל. עכשיו אחרי שקראתם הכל נוכל לגלות לכם כי דרכינו ב Objective ניתן להיחשף להשקעות אלטרנטיביות איכותיות מדרג א' בעולם ברף כניסה נמוך של 500 אלפי ש"ח בלבד ובפיזור גבוה של עד 10 השקעות שונות, הכל בשקיפות מלאה. אתם נהנים מכל העולמות: פתוח לכל אחד ברף כניסה נמוך, ההשקעות הכי איכותיות של הקרנות הגדולות בעולם, פיזור גבוה ושקיפות. רוצים לדעת איך? צרו קשר.

האמור במאמר זה אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ/שיווק פנסיוני ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.